גמרא
פירוש
אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי אמִדְּרַבָּנַן הִיא שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בַּחוֹל.
מְנַקֵּיט אַבָּיֵי חוּמְרֵי מַתְנְיָתָא וְתָנֵי בהַגּוֹד וְהַמְשַׁמֶּרֶת כִּילָּה וְכִסֵּא גַלִּין לֹא יַעֲשֶׂה וְאִם עָשָׂה פָּטוּר אֲבָל אָסוּר גאׇהֳלֵי קְבַע לֹא יַעֲשֶׂה וְאִם עָשָׂה חַיָּיב חַטָּאת דאֲבָל מִטָּה וְכִסֵּא טְרַסְקָל וְאַסְלָא מוּתָּר לִנְטוֹתָן לְכַתְּחִילָּה.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות שבת כ״א:י״ז
רמב״ם הלכות שבת כ״ב:כ״ח
סמ״ג מצוות לא תעשה ס״ב
טור אורח חיים שט״ו:ג׳-ד׳
טור אורח חיים שט״ו:ו׳
טור אורח חיים שט״ו:ט׳
שולחן ערוך אורח חיים שט״ו:ג׳-ד׳
שולחן ערוך אורח חיים שט״ו:ו׳
שולחן ערוך אורח חיים שט״ו:ט׳
רמב״ם הלכות שבת כ״ב:כ״ח
סמ״ג מצוות לא תעשה ס״ב
טור אורח חיים שט״ו:ג׳-ד׳
טור אורח חיים שט״ו:ו׳
טור אורח חיים שט״ו:ט׳
שולחן ערוך אורח חיים שט״ו:ג׳-ד׳
שולחן ערוך אורח חיים שט״ו:ו׳
שולחן ערוך אורח חיים שט״ו:ט׳
ערך אסלא אסלא – אבכלים האסלא טמאה מדרס וטמא מת כסא טרסקל ואסלא (שבת קלח.) עור האסלא וחלל שלו (עירובין י׳.) בגמרא הרחב מעשר אמות. פירות אסלא דשבת הגוד והמשמרת כילה וכסא גלין לא יעשה ואם עשה פטור אבל אסור כלומר איסורא דרבנן. משמרת וחכמים אומרים אין תולין את המשמרת ביום טוב והוא מסננת יין. גוד הוא חמת מים (סוכה מח) משכיה דההוא גברא דעבדינן ליה גודא ומלינא ביה מיא והולכי דרכים נועצין ארבעה יתידות בקרקע וקושרין חמת זה בחוטין עבים ותולין אותו באלו היתידות להצטנן מימיו. כילה שיש בגגה טפח. כסא גלין הוא של חוליות טוענין עליו קרשים ויושבין עליו כשעומדין פורקין עליו. מטה הוא מטה גיליתא והכרעים שמחזירין רפויין הן לפיכך היא מותרת כדאמרן אם היה רפוי מותר ולגובה היא עשויה ויש מי שאומר מטה שהיא עשויה במסמרים והיא זקופה ומרכינ׳ לישן עליה הואיל ולגובה עשויה אינה חשובה כאהל וכן כסא לישב בו וזה שאמר גורר אדם מטה כסא וספסל שלשתן טעם אחד הן. טרסקל הוא קערה פשוטה כגון שלחן קטן וכדתניא ר׳ יוסי ב״ר יהודה אומר נעץ קנה ברשות הרבים והניח בראשו טרסקל וזרק ונח על גביו גם זה לגובה עשוי לאכול בו ולתת בו חפצים. פי׳ אסלא הוא ספסל של ברזל דתנן האסלא טמאה טמא מת פרשה היא טמאה מדרס והברזל טמא מת וספסל זה של ברזל ועליו עור נטוי לישב עליו דתנן עור האסלא וחלל שלו מצטרפין לטפח ואמ׳ בתחילת (עירובין י) מאי עור אסלא אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן עור כסא של בית הכסא והוא שאמרנו ספסל של ברזל נטוי עליו עור נקוב באמצע כשיעור סיט הן חסר הן יתר ויושב עליו אדם ותחתיו גרף כדי לקבל בו הרעי לפיכך נקרא עור כסא של בית הכסא אלו כולן מותרין לנטותן לכתחילה. פי׳ אחד שפירש ר׳ ניסים בערובין בעור האסלא תנן התם עור האסלא וחלל שלו מצטרפים לטפח פי׳ כדי לעשות אהל לטומאה לא אשכחן במתני׳ כלל אלא בתוס׳ דכלים בפרק י״ו מאי עור האסלא אמר רבה בר בר חנה א״ר יוחנן עור של בית הכסא וכך שמענו כי בארץ יין יש להן כסא של ברזל ועושין לו שתי רצועות רחבות אחד מצד זה ואחד מצד זה כדי לתפוש הרגלים של ברזל שלא יפלו ויהיו מוכנים לישב ולעשות צרכיו לישב עליהן לפיכך עושין אותן כאצבעים או פחות מכן ונשאר בין שתי הרצועות שהוא אמצע הכסא מגולה ועושין עור גדול שהוא מכסה את כולו ותופרין אותו ברגל אחד של כסא ופורשין אותו על הכסא ונראה ככסא שהוא מלא ומכוסה בעור וכשרוצה לישב עליו לעשות צרכיו מגלה העור באמצע ומחזירו לרגל שתפור בו ונשארו שתי רצועות בלבד ואמצע הכסא פתוח ופנה לשם וכשהוא נפנה מחזיר העור ומכסהו ובלשון יון קורין אותו סילא ויש ספרים כתוב בהן הסלא טמאה ובלעז קורין לכל כסא סי״לא. ערך גד גד – ב(סוכה מח:) שני ספלים של כסף משכיה דההוא גברא דמשוינן ליה גודא ומלינן ביה מיא (שבת קלח.) הגוד והמשמרת כבר פירשתי בערך אסלא פירוש חמת מים. ערך גל גל – ג(שבת מז:) בי רב חמא הוה ההיא מיטה גיליתא דהוו מהדרי לה ביומא טבא. (שבת קלח.) הנוד והמשמרת כילה וכסא גלין לא יעשה ואם עשה פטור אבל אסור. פי׳ כסא גלין ומטה גיליתא מלשון לגבבא גילי כלומר שהן רפויין על הרגלים ונוחין לתקון ולפרק כקש על כן בי״ט ובשבת מותר להחזיר המטה לכתחילה אבל כסא גלין יש לו יותר עסק מעט על כן פטור אבל אסור וכיצד הוא עשוי עושין שני עצים כל עץ ארכו מעט יותר מרוחב הלוח ולכל עץ רגלים ומשים אותן העצים תחת מראשותי הלוח ועוד מפורש בערך אסל (סוכה יד) חבילי קש חזיא לכי סתר לה למינקט בגיליהו פי׳ קש. ערך טלת טלת – ד(שבת צג.) אף אנן נמי תנינא (בפ׳ דזבין) היה יושב על גבי המטה וארבט טליות תחת רגלי המטה וכו׳. (שבת קלח.) תני רמי בר יחזקאל טלית כפולה לא יעשה וכי׳ פי׳ אדם שכפל טלית וקשרה בין שני כתלין והרכין קצת הטלית בארץ ונכנס לישן תחתיה בגגה באמצע ושופעת ויורדת למטה בארץ כמלא קומת אדם ברחב אהל ארעי הוא ומפני שאין בגגה טפת ולא בפחות מג׳ לפיכך פטור אבל אסור ואם היו עליה חוטין מאתמול ונטה אותן היום מותר. (שבת נח) היוצא בטלית מקופלת פי׳ כעין סוחרי כסות פי׳ רבי מצליח ז״ל טלית הוא רדוד ולמה נקרא שמו טלית שהוא למעלה מכל הבגדים כמו שאמר התרגום וישאו אותו בניו ונטלו יתיה בנוהי. ועוד טלל שהוא סיכוך למעלה טלית לשון יחיד טליות לשון רבים. (שבת לט) הלכה כדברי המכריע חוץ מקולי מטליות (שבת כט) רב המנונא אמר הכא בפחות וכו׳. ערך קרמן קרמן – ה(שבת קלח.) אף מטה אסורה בקרמנאי פי׳ הוא מטה של פרסיים דאמר (שבת מז:) לא יתכן להחזירה אא״כ יתקע לפי שמלבנותיה וכרעיה דחוקין ואינן נשלבין אלא אם יתקע בהון וכיון שתוקע בהן חייב (בבא קמא כג) הרחבה קרמנאי הוו דיירי בה פי׳ מדקדקי ומנפצי פשתן ובלעז קרמנטור״י. (נזיר לא) כי אמר בתוראי דקרמנאי פי׳ הם אנשים שהיו באותן השנים בבבל בארץ קורמאן שהיא אחורי פרס והיתה מלאכתן שיש להן שוורים שמשכירין אותן לחרישה ולא היו בודקין אלא שורים לבנים שהן לבנים ביותר ולא היו בהן בהרות שחורות כי הלבן יפה לחרישה אבל לעורו השחור עדיף ולעולם אוכמא בחיורא מעלי חוץ מלחרישה בלבד. ערך ויל ויל – ו(בבא בתרא סז.) המוכר את המרחץ לא מכר את הוילאו׳. (פרק כ״ד דכלים) ג׳ תריסין ג׳ סדינין הן העשוי לשכיבה טמא מדרס לוילון טמא מת של מצודות טהור מכלום. (פרק י״א בנגעים) כל הראוי ליטמא טמא מת אע״פ שאינו ראוי ליטמא מדרס מיטמא בנגעים כגון קלע של ספינ׳ וילון ושביס של שבכה. (שבת קלח.) וילון מותר לנטותו ומותר לפרקו. (ביצה יד) מפני מה אמרו וילון טמא מפני שהשמש מתחמם כנגדו. קלעים לחצ׳ תרגומו וילון לדרתא והוא מסך ובלעז קירטי״נא. (ברכות נח) וילון הוא דמתגלגל ומיתחזי נהורא דרקיעא (חגיגה יב) וילון אינו משמש כלום נכנס ערבית ויוצא שחרית פי׳ וילון פרוכת והוא הרקיע שלפני כל הרקיעים כוילון לפני הפתחים (א״ב פי׳ בלשון רומי יריעה ומסך).רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א [נאכט שטוהל.]
ב [וואסער לאגיל.]
ג [האלם. דער קאפף פון דער שטרויא איין שוואכע שטיהל.]
ד [בעדעקקונג.]
ה [שטאדטס נאמע.]
ו [פאהר האנג.]
הערות
Gemara
Peirush